חיפוש

מיומנה של יוגית- פרק ראשון: צוללנית יהירה

שמי סיגל, חלקכם אולי מכירים אותי ואחרים עדיין לא. אני מתרגלת יוגה בסטודיו של נעה כבר שנה. נהנית מכל רגע ומאוהבת ביוגה.

מדי פעם אספר לכם איך אפשר ליישם את ערכי היוגה בחיי היום יום, אשתף אתכם בהרהורי ליבי ואוסיף טיפים אישיים שלי.

בתרגול היוגה אנו מנסים להגיע לשקט פנימי. לעצור לרגע את הבלגן של החיים, להתייחד עם הרגע, לנקות את המיינד, לשים בצד את המניירות ופשוט להיות. כאן ועכשיו, בתוך התנועה, בתוך המדיטציה, בתוך עצמנו.

בסוף השבוע האחרון ירדתי לאילת יחד עם בן זוגי ועוד כמה חברים. כהרגלנו אנחנו צוללים באילת עם מיכלים, לא עם שנורקלים.

ירדנו לצלול צוות של שלושה אנשים: עומר, בן זוגי, הצולל כבר הרבה שנים ואף שימש בעבר כמדריך צלילה. אייל, חבר העוסק בחקר ימי וגם צולל בתכיפות גבוהה. ואני, שעברתי קורס צלילה ב- 2008, אבל רק לאחרונה חזרתי לצלול באופן קבוע. אין ספק שעומר ואייל הם צוללנים מנוסים פי כמה ממני, אני עדיין נחשבת צוללנית מתחילה, אבל בידיים טובות.

התחלנו לצלול וראינו דברים מדהימים בתוך המעמקים. צלילה היא תחושה מדהימה, סוג של מדיטציה. יש שקט מסביב והכל נעים ורגוע. אייל סימן לנו לבוא לראות יצור ימי שהולך על הקרקעית, שנראה כמו מרבה רגליים, שעשוי מענפים של נוצות. ממש חיה יפהפייה, אייל ועומר נעצרו לידו נפעמים. אייל אפילו שלח את ידו ואפשר ליצור הימי לטייל עליו. אני, כצוללנית מתחילה, לא ממש הצלחתי לאזן את עצמי במים ולעצור באופן מוחלט. לכן, הסתובבתי סביב האזור והסתכלתי מרחוק.

המשכנו לצלול בין האלמוגים בזהירות יתרה שלא נפגע בחי. הצלילה בין האלומגים נעשית באיזון מושלם כשהידיים והרגליים צמודות לגוף, על מנת שלא ניגע בטעות באלמוגים.

עומר סימן לי להחזיק ביד את האינפלייטור, צינור למילוי אוויר במאזן (מאזן הוא כמו חגורת הצלה שלובשים על הגוף) כדי שאהיה בשליטה על האיזון שלי. זה היה בעצם רעיון טוב. אבל אני, התבאסתי מכך שעלי להחזיק את האינפלייטור ביד כמו טירונית, כאשר לצידי נעים שני צוללים מנוסים כמו דגים בים, מתהפכים בקלילות בין האלמוגים נעים בים כאילו היה שלהם. ברגע של יוהרה ואולי מעט קינאה בשניים האחרים, בחרתי שלא להחזיק את האינפלייטור ביד, אבל עשיתי את מירב המאמצים לשמור על חברי האלמוגים.

כשיצאנו מהמים, עומר ואני דיברנו על מהלך הצלילה, כמו שאנו עושים תמיד. רק אז הבנתי איזו יהירות פיתחתי תוך כדי צלילה. אז מה אם שוחים לצידי שני צוללנים מנוסים, היודעים לאזן את עצמם במים בלי בעיה?

אני לא צריכה להסתכל עליהם ולהרגיש שונה.

אני אמורה להתרכז רק בעצמי ולהבין שאין להשוואות שום משמעות.

אני בתהליך שלי והם בתהליך שלהם.

עלי לשחרר את האגו ולהיות ברגע.

הרגע דרש ממני להיות יותר קשובה ולהחזיק את האינפלייטור ביד כל הזמן, כדי לדייק את האיזון שלי ובעצם כך להשתפר בדרכי שלי.

כך קורה גם ביוגה. אין מתקדמים או מתחילים. כל אחד עובר תהליך אישי. לכל אחד יש את קצב ההתקדמות שלו. התרגול הוא מסע שאנחנו מטפחים כל פעם מחדש. ככל שנתרגל יותר נשתפר יותר. אין צורך למהר או לדחוק בעצמנו. מה שאנחנו יכולים לבצע עכשיו זה מצוין... עד הפעם הבאה :)


סיגל 3>


טיפ של יוגינית - עצמו עיניים בשיעור, הכנסו לתוך עצמכם בלי להביט סביב, כי דרכו של אחד היא לא דרכו של אחר. פלסו לעצמכם את הדהרמה שלכם וצעדו בה בראש מורם.

52 צפיות0 תגובות

© 2019 by CONATUS - Yoga & Arts.

Tzrifin 20 Tel-Aviv  |  058-7232500  | noa@conatus.co.il