בין אדם לעצמו.
יום כיפור הוא החג הכי יוגי שיש ביהדות. הוא לא זכרון של שום עצב לאומי, הוא לא גדוש בארוחת חג ובמשפחה, לא מחוייבים בו להיות בשמחה, אלא רק להיות בפשטות.
בבגדים לבנים ונקיים, לנקות את הגוף מכל רעל והכבדה, לא להטריד את עצמנו בארוחה הזאת ובאירוח הזה, להמעיט שיח בין האחד לשנייה, ומבוקר ועד ערב לשוח בתפילה, במילים אחרות - להיות במדיטציה.
על פי היהדות, יום כיפור נועד לכפר על חטאים של בין אדם למקום, חטאים בין האדם לאל. אם נראה את זה מהצד היוגי, אפשר להבין שהיוגה מייחלת ליום זה שנכפר על חטאים של בין אדם לעצמו.
על חטא שחטאנו לעצמנו בשיפוט עצמי נוקשה. על חטא שחטאנו לעצמנו באימוץ הלב. על חטא שחטאנו לעצמנו בחוסר נאמנות. על חטא שחטאנו לעצמנו בזלזול עצמי. על חטא שחטאנו לעצמנו באי אמונה עצמית. על חטא שחטאנו לעצמנו בחוסר חמלה. על חטא שחטאנו לעצמנו בסבל ובמאמץ.
ועל כל אלו, נזכה לסלוח עכשיו ובכלל, נלמד להתבונן, פנימה, להקשיב ולהיות. כאן לא שם.
שיהיה יום התבוננות נכון וממלא.
בתמונה: הקלף של היום הזה, נאמנות. יצא לי פעמיים היום ואומר יותר מהכל - זה הזמן לנאמנות עצמית.
אוהבת 🧘♀️נעה🧘♀️