אני יצור של מגע, מאז ומעולם הייתי. תארו לכם מה איסור נגיעה חולל בנפשי. גדלתי כדתיה והאישה היחידה שעשיתי לה מסג׳ הייתה אמא שלי. בכל שבת, אחרי שטרחה ועבדה כל כך קשה סביב הכנת השבת למשפחה שלנו, הייתה נשכבת על השטיח בסלון ואומרת לי ״נעה, בואי תלכי לי קצת על הגב״. הייתי ילדה צנומה שכזאת, עליתי לה על הגב והלכתי, הלוך ושוב. לעתים הייתי משקיעה יותר את העקב ולעתים לא. זה תמיד עשה טוב לאמא.
כשגדלתי קצת, אמא הייתה מבקשת ממני מסג׳, והייתי נעה על גבה בתנועות ידיים לשות, עמוקות יותר, עמוקות פחות, מסתנכרנת עם הנשימה שלה, בודקת כל העת את תגובות גופהּ למגע ידיי, מקשיבה חרישית לאנחות שלה ומנסה להתאים את הלחיצה והקצב לאמא שתוכל לנוח קצת אחרי העבודה הקשה. הבנתי עם הזמן שיש לי את זה בידיים, זה התחיל לסקרן אותי, וחיפשתי דרך להעמיק את הידע שלי בגוף.
בכיתה י׳ הלכתי להתנדב במד״א, כי זה היה הדבר הכי קרוב להיכרות גוף שיכולתי למצוא ושמחתי על הזכות להעניק טיפול (ראשוני) לאנשים שזקוקים לו. עם הזמן מצאתי את ידיי כל הזמן על אנשים אחרים, בעיקר כמובן נשים. לשה, לוחצת, מכירה את האנטומיה האנושית דרך הידיים שלי, עוברת על כל שריר, גיד, רצועה, חוליה, עצם ומפרק. מכירה את העובי של כל שריר ואת התנועה שהוא מפיק, חוקרת גוף על גוף אחר. כשהייתי בת 27 הלכתי ללמוד עיסוי באופן מקצועי, כזה עם תעודה וביטוח וכו׳ כי חאלס, אם כבר, לפחות שאדע מה אני עושה שם. בקורס, הרגשתי איך אני משילה מעליי את איסור הנגיעה הדתי והופכת להיות מטפלת שכל האנרגיה שלי מתרכזת בריפוי האדם דרך הידיים והידע האנטומי.
תחילה הייתי נוגעת לא נוגעת, נבוכה מעצם המגע של אדם זר, כבר לא אמא, לא בהכרח אישה, איך אגע ואתן לאנרגיות להתערבב שם? לרגעים הייתי מטוּפלת, לרגעים הייתי מטפלת, כך או כך מצאתי ריפוי גדול בתהליך. הבנתי לראשונה כי מסג׳ הוא לא מותרות, מסג׳ הוא טיפול הכרחי לטיפוח הגוף והנפש. עולמי נפתח, התחלתי לחקור עוד שיטות טיפול פיזיות, החל מסוגים שונים של טיפולי מגע כמו שיאצ׳ו, שוודי, טווינה, עיסוי תאילנדי, רפלקסולוגיה וכו׳ ועד לטיפולים אנרגטיים כמו דיקור, רייקי וכו׳. היו טיפולים שהתחברתי אליהם יותר וכאלו פחות. אבל טיפולי המגע עלו על כל דמיון, המרווח הפיזי והנפשי שחשתי לאחר כל טיפול היה יוצא מן הכלל, כאילו חזרתי מחופשה של שבוע בגן עדן.
כשלמדתי לטפל במגע, הייתי בכלל מנהלת תיכון בצפון תל אביב, לא היו לי כוונות להתמקצע בזה, למדתי מתוך סקרנות ורצון לדעת מה אני עושה כשאמא או הסביבה הקרובה לי מבקשת מגע.
הגוף של המטופל, התנועה שלו והתגובות שלו כל כך רתקו אותי, שהמשכתי להעמיק ולמדתי טכניקות של עיסוי רקמות עמוקות, עיסוי תאילנדי, שימוש בכוסות רוח ומקלות לחיצה ותוך כדי תנועה, למדתי איך כל גוף זקוק למגע מסוג אחר.
העיסוי לא פוטר אותנו מתרגול פיזי כלשהו, יהא מה שיהיה. אבל הטיפול הפיזי הוא משלים הכרחי לריפוי והוא צריך להיות קבוע על מנת לשמור על גוף ומיינד בריאים.
יש הרואים בעיסוי פיזי טיפול חירום. רק כשנתפס הגב, או הרגליים או הצוואר או או או. האמת היא, שכל זמן שלא מתמידים בטיפול הפיזי, כל האיברים נתונים לתפיסות עקבית. א.נשים שבאים לטיפול רק כש- - - כמעט ולא יצליחו לטפל באירועים כרוניים בגוף. כמובן שתורגש הקלה לאחר טיפול מגע, אבל הוא לא מספיק ויש לשמור על שגרת טיפולי גוף קבועה ומיטיבה. לצד כל שאר הדברים בחיים.
פעם קראתי על קהילה קטנה באפריקה שחייה את החיים הטובים ולא פלא, גם מאריכה חיים הסוד הוא טיפול במגע פעם בחודש כדרך קבע. כמו שאנחנו מכניסים את הרכב שלנו לטיפול 10,000 ובכלל לטיפולים תקופתיים, איך לא נכניס את גופנו לטיפול תקופתי כה חשוב?
טיפולי המגע השונים מסייעים לזרימת הדם בגוף, לריפוי וחידוש התאים, להחלפת חמצן באיברים הפנימיים, להעשרת העור, לשחרור הורמונים של היי, כמו הורמון האהבה, לחיזוק המערכת החיסונית, לריפוי השרירים והגמשתם(!!), משפר את המטבוליזם בגוף, את השינה וכמובן מסייע לשלווה הנפשית שמתבטאת לא אחת בגוף הפיזי שלנו. אז אל תחכו לרגע האחרון, עיסוי זה לא מותרות, זה הכרח לחיים נכונים ובריאים.
יש הרבה מאוד סוגים של טיפולי מגע, צריך לבחור נכון, לא הכל מתאים לכולם.
אצלנו בסטודיו ניתן למצוא:
1. עיסוי שוודי הוליסטי – עיסוי משולב של לישה, משיכה ולחיצה בעומקים שונים, שמן על גוף מלא.
2. עיסוי תאילנדי – מתיחות בהרפיה מוחלטת על מזרן רצפה או מיטה עם בגדים נוחים.
3. עיסוי טווינה – לחיצות בנקודות ריפוי מעוררות אנרגיה, על מיטה עם בגים נוחים בחלקים נבחרים של הגוף.
4. דיקור סיני / יפני – דיקור בנקודות לאורך המרידיאניים להעלאת הצ׳י (האנרגיה) בגוף. הטיפול הוא ממוקד לפי המטופל והצורך שלו ברגע.
5. כוסות רוח – טכניקה של איסוף דם ממוקד מאוד לזירוז החלמת המקום. הטיפול נעשה בתוספת לטיפול הבסיסי אך ללא תוספת תשלום.
כל הטיפולים יכולים להיות חד פעמיים או בתוך סדרה. טיפולים בסדרה לרוב מוצלחים יותר כיוון שמצליחים לפתור תעלומות כרוניות שמבוטאות בכאב פיזי בגוף ולא רק בתחושת היי חד פעמית.
כשאנחנו צועדים בדרך העצמית שלנו, אין לנו מנוס אלא לטפל ולטפח את עצמנו, כל הכלים כשרים לצורך זה. כשם שאנחנו הולכים לפסיכולוג אחת לשבוע לדבר את הנפש, הגוף צריך את פסיכולוג שלו לפרוק ולהשיב את נפשו.
לאב.
וכאן ממש כדי להקל על החיים
נֹעה
Comments