חיפוש

חירות, שקר כלשהו?!

חירות.

איזו מילה נכספת, ומה היא בכלל אומרת, ומה הקשר שלה לשחרור?!

בתרגול היוגה המדיטטיבי אנחנו נדרשים כל העת לתרגל שחרור, הרפיה.

לשחרר את המיינד, לשחרר את המאמץ, את הרצונות והתשוקות, לשחרר.

לעתים זה מרגיש כמו שחרור שליטה, או באופן חמור יותר – איבוד שליטה.


זיכנו בדור הזה לחיות בדור המילניום,

הכל מתפתח כאן באופן מסחרר בלי רגע אחד לרפלקסיה, התבוננות עצמית.

יש שיגידו ״דור בהפרעה״, אין ספק שלפעמים אנחנו נראים ומתנהלים בהפרעה גמורה.

קופצים ממקום למקום, מקיצון אחד לשני, ממצאים בתוך רגע, מגשימים ומתייאשים.

חיים בו בזמן את הברכה והקללה של הזמן הזה.

לפעמים נראה שתרגול היוגה המדיטטיבי כלל לא מתאים לרוח התקופה הזאת,

הוא דורש מהמיינד האנושי לעשות משהו שדורות למד לא לעשות – לשחרר.


כל הפילוסופים שמתעסקים בנפש האדם, מחפשים את הסגולה הטובה שתביא אל האושר,

את האתיקה הנכונה, את גאולת הנפש. המוצלחים שביניהם הציעו אתיקה של חינוך עצמי.

כולם דיברו על שליטה עצמית, לפעול מתוך מניעים פנימיים ולא כפייה חיצונית.

כך גם הציע הבודהה, את הדאהרמה – זאת הדרך הייחודית בה יפסע האדם את המסע המיוחד שלו בגאולה עצמית מתמדת, מתוך התבוננות פנימית, היזכרות עצמית.

אז איך משיגים את כל האושר הזה?

תשובות רבות לזה, אחת מהן זה התרגול היוגי המדיטטיבי, זה שנראה כל כך לא מתאים לתקופה.

השַקט, ללא מאמץ, ללא כאב, ללא מטרות ורצונות, רק להיות, ולנשום ב ש ל י ט ה.

להתבונן פנימה, לנוע באצילות, לאט, במודעות ובשליטה מושלמת. כן, אנחנו מרפים בשליטה.


המילה חירות נולדה מהמילה שחרור (שורש ח.ר.ר), בעצם תרגול השחרור תבוא החירות.

חירות זו לא מילה שניתן להגדיר במילון, זו מילה שצרובה בחוויה האישית.

אולי זה הדבר הכי קרוב למלותיו האחרונות של הבודהה ״היה אי עבור עצמך״

שתביא איתה כנראה את הגאולה העצמית הנכספת, את האושר.

עד אז, נמשיך להיות בני חורין (אצילים), לתרגל בנֹעם יוגה, מדיטציה, אהבה, חמלה וננסה עד כמה שאפשר להיות בתודעת חירות ובשליטה עצמית.


חג חירות שמח

לאב יו.

🧘‍♀נֹעה🧘‍♀


אגב, המילה חירות כלל לא נזכרת בסיפור יציאת מצרים התנכ״י, זו תוספת של חז״ל.


28 צפיות0 תגובות

© 2019 by CONATUS - Yoga & Arts.

Tzrifin 20 Tel-Aviv  |  058-7232500  | noa@conatus.co.il